מבנים רבים בישראל אשר נבנו משנות ה- 50 ועד שנות ה- 90 של המאה הקודמת, לא זוכים לטיפול ואחזקה הולמים, וסובלים מהזנחה של שנים שהשלכותיה הם ליקוים ופגיעות משמעותיות במבנים המחייבים שיקום בטון בהקדם.
הליקוי הנפוץ ביותר הוא היווצרות שכבת קורוזיה ו"התנפחות" ברזל הזיון כתוצאה מחדירת מים, אוויר, מלחים ועוד דרך הבטון.
עקב כך פועלים מאמצי מתיחה על הבטון אשר גורמים להתפוררות והופעת סדקים בבטון והשתקפותם בטיח.
הזנחה במצב של סדקים בטיח עלולה להוביל להתפתחותם של סדקים פנימיים, שמשמעותם סכנה בטיחותית למבנה, שעלולה להסתיים באסון.
התופעה המסוכנת של התפוררות בטונים, הביאה לעדכון הוראות התקינה, תקן ישראלי 1877, שמביא בחשבון שיקולי מפתח הנחוצים להגנה על אלמנטים מבטון ושיקום בטון, כגון הגנה על פלדת הזיון באמצעות צפיפות בטון גבוהה או הגדלת עובי הכיסוי, כמו גם התייחסות לסוג הסביבה והשפעתה על הבטון.
שיקום בטון
אבחון הכשל והתאמת הפתרון
על מנת להימנע מביצוע עבודות שיקום בטונים וברזלי זיון נקודתיות חוזרות ונשנות, ובמטרה לחסוך בעלויות ולשמור על בטיחות מירבית של המבנה, יש לבצע תהליך אבחון מקצועי שמטרתו איתור הכשל והתאמת הפתרון היעיל ביותר לתיקונו.
הערכת המצב לצורך קבלת תמונה מלאה וגיבוש אבחנה מדויקת, מתבצעת על ידי מהנדס בעל ידע והכשרה מתאימים בשיקום בטון.
הערכה זו מספקת את המידע הנחוץ אודות הפגמים שנוצרו, תוך התייחסות למצב הבטון, השפעות הסביבה בה הוא מצוי, ההיסטוריה של המבנה, תנאי השימוש בו ועוד.
בהתאם להערכת המצב, מגדיר ת"י 1877 את הפעולות הנחוצות לשיקום הבטון וברזלי הזיון.
התקן מוסיף ומגדיר את סוג החומרים המותרים לשימוש, בהתאם לפרמטרים כגון חוזק ההידבקות ומידת העמידות בפני כלורידים, וכן ליכולת לעכב את נזקי הקורוזיה.
חומרים אלו מסווגים לרמות, מ- R1 ועד R4, בהתאם לתקן האירופאי EN 1504.
לשם המחשה, על מנת להוביל לשיקום בטון יעיל כאשר המבנה מצוי במרחק של 1,000 מ' ומטה מקו החוף, עליו להתבצע באמצעות חומרים מסוג R4.
יישום הפתרון יתבצע לאחר יצירת קטע דוגמא בשטח של 10 מ"ר, בו מבצעים את פעולת השיקום הרצויה. בכפוף לביצוע בדיקות של הבטון המשוקם ואישור תהליך השיקום על-ידי המתכנן והקבלן.
מפרט שיקום בטון וברזלי זיון
תהליך שיקום בטונים וברזלי זיון חשוב לבצע בהתאמה מדויקת למפרט הטכני של יצרן החומרים בהם אתם משתמשים.
כל כשל באחד משלבי העבודה בשיקום בטון, עלול להוביל להינתקות של שכבות התיקון ולכשל של המערכת כולה, שמשמעותו – קיצור ניכר באורך החיים של המבנה ואף סיכון השימוש בו.
המפרט שלהלן הינו מפרט כללי ועל כן יש להיוועץ במומחה איטום עבור כל מקרה לגופו.
- הסרת השכבה החיצונית ובטונים רופפים עד לחשיפת ברזלי הזיון החלודים. הכנת השטח נעשית באמצעים מכניים בכל המקומות בהם קיים חשש לחללים או לתקיפת חלודה.
- לאחר חשיפת ברזלי זיון פגומים או חלודים יש לסתת את הבטון סביב הברזלים.
- ניקוי ברזל הזיון מקורוזיה באמצעות מברשת פלדה / דיסק / התזת חול בכל היקף ברזל הזיון.
- אבחון וסימון המקרים בהם ברזל הזיון איבד ¼ מקוטרו או יותר. במקרים אלו יש להיוועץ בקונסטרוקטור מלווה לטובת אפיון לתוספת ברזל זיון נוסף לברזל הקיים או להחלפת ברזלי הזיון.
- מריחת ברזל הזיון בחומר מעכב קורוזיה צמנטי (כדוגמת ספיר 690 או דומיו).
- מריחת פריימר מקשר בין בטון ישן לחדש. דוגמא למוצר שכזה הינו ספיר אקסטרה פריים 601 , שיתרונו הגדול בהיותו פעיל עד 5 ימים ממועד היישום ומאפשר גמישות מירבית בביצוע עבודות יציקה ושיקום הבטון.
- סגירת אזור התיקון בהטלאה או ביציקה במלט/גראוט בלתי מתכווץ לתיקוני בטון.
את חומרי השיקום מיישרים עד מישור הבטון בלבד, ולא עד הטיח. תיקון הטיח יתבצע באמצעות חומרים ייעודיים עבורו. - לאחר היישום, חיוני לבצע אשפרה בנוזל לאשפרת בטון, 3 פעמים ביום למשך 3 ימים לפחות, לצורך חיזוק הבטון. בנוסף, מומלץ ליישם מעכבי קורוזיה (אינהיביטורים) החודרים לעומק הבטון, ומעניקים לברזל הגנה אנטי קורוזיבית.
- ביצוע שכבת גמר בהתאם לדרישות המתכנן.
סיכום
על אף שמדובר במפרט כללי, הבאנו תיאור מפורט של תהליך שיקום בטונים וברזלי זיון על מנת לסייע ולהבהיר את חשיבותו של מעקב וביצוע מדויק אחר כל השלבים בתהליך, והקפדה מיוחדת על האיחוי שבין התשתית הקיימת לבין חומרי השיקום.
ביצוע מדויק של כל השלבים בתהליך שיקום הבטון, יביא להצלחת השיקום ולהגדלת אורך הקיים של המבנה למשך שנים רבות.
אם הינך מעוניין בהנחיות נוספות, ליווי מקצועי או הדרכה בשיקום בטונים וברזלי זיון, הינך מוזמן לפנות אלינו באמצעות מילוי הטופס בקישור, ומומחי האיטום שלנו יחזרו אליך בהקדם.
צוות אתר ביטומני
פורטל מידע בנושא איטום ושיקום בטון