תפריט

כשמדובר באיטום מרתפים, מקלטים ומבנים תת-קרקעים- עבודות האיטום נחלקות לשני סוגים: איטום חיובי – כאשר המים פוגשים את האיטום לפני המבנה, מצידו החיצוני של המבנה, ואיטום שלילי – כאשר המים פוגשים את האיטום לאחר שחדרו את קירות המבנה, מצידו הפנימי של המבנה. במאמר זה נעסוק באיטום חיובי ואיטום שלילי במבנים תת קרקעיים. נגדיר כל אחת השיטות, נדון ביתרונות של כל שיטה, ובמקרים בהם נשתמש בכל אחת מהן.

 

חיובי ושלילי באיטום מבנים תת קרקעיים

איטום חיובי במבנים תת-קרקעיים מבוצע כצעד מניעתי מפני נזקים עתידיים, בשלבים הראשונים של הקמת המבנה. האיטום החיובי מיושם על המעטפת החיצונית של המבנה ויוצר הפרדה/חיץ בינו לבין מפגעים סביבתיים כדוגמת קרקע רטובה, מים הנמצאים מתחת למבנה ומסביבו, גזים רעילים ועוד.

איטום שלילי במבנים תת-קרקעיים מתבצע במקרים בהם מתגלים כשלים באיטום מבנה קיים, כמו סדקים או חריצים בקירות, אשר גורמים לחדירת מים ופגיעה בקירות המבנה.

ברובם המכריע של המקרים, לאחר השלמת הבנייה, יכוסה החלק התת קרקעי של המבנה במילוי חוזר והאיטום החיובי לא יהיה נגיש יותר ולכן לא תהיה אפשרות מעשית לבצע תיקון מצידו החיצוני של המבנה. לכן יש לתכנן את מערכת האיטום החיצונית כך שתעניק עמידות לחיי המבנה לטווח הארוך בהתאם להגדרות הקבועות בתקן.

 

מתי נבצע איטום חיובי ומתי איטום שלילי?

התועלת העיקרית של איטום חיובי למבנים תת-קרקעיים הוא הגנה על הבטון וברזלי הזיון שבתוכו מפני נזקים של מים ומזיקים אחרים הנמצאים בקרקע. לאורך זמן קרקע כזו עלולה לתקוף את הבטון ולגרום לנזקים קונסטרוקטיביים חמורים שלעיתים אינם ברי תיקון. באמצעות יישום של איטום חיובי, אנו מבטיחים כי ההגנה על המבנה תהיה מהכיוון בו עלולים המפגעים לחדור (מהצד החיצוני), כך שהמפגע פוגש את שכבת האיטום שמונעת את התקרבותו לבטון ופגיעה בו.

איטום שלילי, בשונה מהאיטום החיובי, הוא איטום המיושם על צידו הפנימי של המבנה מהכיוון הנגדי לחדירת המפגע לבניין. השימוש באיטום השלילי במבנים תת-קרקעיים מתבצע לרוב באחד משני מקרים: הראשון – השלמה של האיטום החיובי, ובכך לייצר מערכת איטום שלמה למבנה, והשני – מתן פתרון איטום במקרה של חדירת מים למבנה, כאשר אין אפשרות לגשת אל החלק החיצוני שלו. כיוון שהאיטום השלילי מתבצע מהצד הפנימי של קירות המבנה, בעת חדירת מים, המים יפגשו קודם את הבטון ורק אז יגיעו אל שכבת האיטום. מכאן שהאיטום השלילי אמנם מונע מרטיבות להיכנס אל תוך חלל המבנה, אך אין ביכולתו למנוע את הפגיעה בקירות המבנה החיצוניים לאורך זמן.

 

לדוגמא, כאשר מתגלה ליקוי באיטום מרתף המתבטא בכתמי רטיבות, עובש ופטריות על הקירות או אף חדירת מים למבנה, יש צורך לנקוט בפעולה בהקדם האפשרי. במקרה שכזה, יתבצע איטום מרתף שלילי (איטום מתוך פנים המבנה), כמענה לליקוי במערכת האיטום החיצונית של המרתף, שבוצעה בשלבי הקמת המבנה כצעד מניעתי. חדירת מים למבנה עלולה לגרום לנזקים רבים, כמו עובש, קילופי צבע, זיהומים, התהוות גזים לא בריאים לנשימה, נזקים לריהוט, ואף עלולה לגרום לנזקים בטיחותיים וסיכון חיי אדם כגון, סיכון יציבותו של המבנה, פגיעה במערכת החשמל ועוד.

בעל מקצוע המתמחה באיטום יוכל לאתר את מיקום הליקוי, מידת חומרתו ולהתאים פתרון מקצועי על מנת להתגבר עליו. ברוב המוחלט (כמעט) של כשלי האיטום, יעשה תיקון במערכת האיטום השלילית, הממוקמת בתוך המבנה ונגישה לעבודה.

איטום מבנים תת-קרקעים שמתבצע בהקדם ובצורה מקצועית, תוך שימוש בחומרים איכותיים בעלי תו תקן, יכול למנוע נזקים וסכנות מתמשכים. איטום קירות מצריך חומרים ושיטות עבודה מסוימות (לקריאה נוספת על יתרונות איטום קירות במרתפים ומבנים תת-קרקעיים באמצעות חומרים ביטומניים מישחתיים), וכנגדו, איטום רצפות מצריך חומרים אחרים ושיטות אחרות (לקריאה נוספת על מפרט איטום מרתפים, מקלטים ומבנים תת-קרקעים ביריעות ביטומניות).

אם הינך מעוניין בהנחיות נוספות, ליווי מקצועי או הדרכה באיטום חיובי ואיטום שלילי לאיטום מבנים תת-קרקעים, הינך מוזמן לפנות אלינו באמצעות מילוי הטופס בקישור, ומומחי האיטום שלנו יחזרו אליך בהקדם.

צוות אתר ביטומני
פורטל מידע בנושא איטום